קיימת תיאוריה חשובה שמדברת על כך שמידת היעילות של האדם בסיטואציית חיים מסויימת, תלויה באינטראקציה שבין שלושה שדות: תכונותיו האישיות, הסביבה שבה הוא חי ודרישות הסיטואציה הייחודית שבה הוא מתפקד.
לגבי בעלי הפרעות הקשב, מאד חשוב שתהייה הלימה כמה שיותר חזקה בין שלושת המרכיבים האלה, בעיקר משום שהתכונות המולדות והנרכשות מושפעות מאד מהפרעת הקשב, הסביבה עלולה להיות מאד לא מבינה ותומכת ודרישות הסיטואציה עלולות "לסחוט" ממנו תביעות קשביות כל כך לא סבירות, שאין לו סיכוי להתמודד.
מתוך מפגשים שהולכים ומתרבים ביני לבין סמנכ"לים ומנכ"לים בדרגים הגבוהים ביותר, מתקבלת תמונה ברורה שקבוצה גדולה מביניהם הם בעלי הפרעת קשב. האם מודל שלושת השדות יכול להסביר את זה?
ראשית, נחדד ונאמר שבעל הפרעת הקשב מתאים לו יותר להיות מנהל מסוג מסויים. מדובר במנהל שהוא בעיקרו "יזם", האסטרטג, הדוחף קדימה, בעל החזון והכאריזמה(initiator) . לא מדובר במנהל שהצד הארגוני אדמיניסטרטיבי הוא הצד החזק שלו ואשר צריך לשמר את הארגון (maintenance). ניתן לומר שבעל הפרעת הקשב צריך להביא את הבשורה, להכיר את הצדדים השונים של החברה ולהיות מעורב, אולם להשאיר את "הפרוצדורות", הרגולציות והמעקבים לאנשים שעובדים איתו.
מהן תכונותיו של "יזם"? זהו מנהיג שסוחף אחרי החזון שלו, שרואה כיוון וראשו בעננים ומשם הוא קורא לאנשים לבוא אחריו למחוזות חדשים. הוא יודע לקרוא את השטח ולהתאים את עצמו למצבים המשתנים. הוא אדם השואף לעצמאות מחשבתית, נותן לעצמו דרור לאסוציאציות חופשיות, סקרן וחדשן, בעל אינטליגנציה גבוהה ושכל ישר. הוא ניחן במניע חזק להצלחה והישגים שדוחף אותו כל הזמן קדימה. כיון שהוא עסוק בנושאים רבים, חשוב שיהייה מסוגל לפצל את הקשב שלו בו זמנית לנושאים רבים. במקביל הוא בעל רגישות בינאישית ואינטואיציות בריאות וככזה הוא מסוגל להסתדר עם מגוון רחב של עובדים.
אם בוחנים תכונות אלה אנו רואים כי זוהי "קומבינציה" המאפיינת לא מעט מקרב בעלי הפרעות הקשב. בקרב קבוצה זו ישנם כאלה שהם מאד אינטליגנטיים, יצירתיים, "בעלי חלומות", עם חשיבה מחוץ לקופסה. סיפור החיים שלהם, שלרוב יש בו היסטוריה של אכזבות וכישלונות, הביא אותם לרצון עז להוכיח לעצמם ולעולם את היכולות הגבוהות שלהם, ועל כן הם מונעים להישגים ושומרים על מוטיבציה חזקה לאורך זמן. האנרגיות הגבוהות המאפיינות חלק מהם מאפשרות ביצועים מהירים, הבנה מהירה של סיטואציות והספקים רבים. מי מביניהם שלמרות הקשיים שהיו להם כילדים הצליחו לשמר דימוי עצמי חיובי וכושר החלטה, בסופו של עניין יש בהם מקבץ מצויין של תכונות המכשירות אותם להיות מנהלים יזמים מעולים.
יתרון נוסף שיש למנהל בדרג גבוה על פני עובד אחר הוא היכולת שלו להקיף את עצמו בקבוצת תמיכה וסיוע של עובדים שיבצעו את כל מה שלא מתאים לו לעשות. זוהי פריבילגיה שלא שמורה לעובדים בשטח, שנאלצים להיכנס לתוך משבצות. בעלי הפ"ק אינם מתאימים במקרים רבים לאותה משבצת, והם גם לא יכולים לבוא בשום דרישה. הם בעיקר שומרים על סודם ומקום עבודתם ואינם יודעים כיצד לסייע לעצמם.
המנהל בדרג הגבוה מספיק בטוח ומספיק בשליטה כדי לייצר לעצמו תנאי עבודה המתאימים לו. אם קשה לו הישיבה בישיבות ארוכות הוא יכול לקבוע את משכן, את ההפסקות, את הדרך שבה יוצגו הדברים. אם ישנם נושאים שאין לו סבלנות לטפל בהם, הוא יכול, לפחות חלקית, להעבירם לאנשים אחרים.
המנהל חופשי, באופן יחסי, לבנות לעצמו מה שמכונה בספרות המקצועית ADHD friendly life style . לדוגמא: אפשרות לפעילות גופנית במהלך היום, לו"ז גמיש המותאם לשעון הביולוגי שלו, שימת דגש על תחומי עניין בעבודה שמעוררים אותו ושומרים על ערנות לאורך זמן ועוד.
.קשיים בעבודה – חולשות של בעלי הפרעת קשב מצורפת טבלה בסיום המאמר עם דוגמאות*
איך עושים אבחון?
בוגר, המכבד את עצמו, המכיר בערכם של החיים ובפוטנציאל האיכותי הטמון בהם, יכול לבחור "לפרגן לעצמו" מהלך טיפולי, אשר יתן לו להישיר מבט בגאווה ולהגיד: עשיתי זאת!!!!!!!!!
המהלך הטיפולי כולל את השלבים הבאים:
1. שלב א' – אבחון קשב מלא ותקף
עצם האבחון נותן תחושת הקלה וכמו "פענוח הסוד" של כל החיים. זוהי כבר תחילת הדרך החדשה. דרישות האבחון מופיעות בחוזר מנכ"ל מ 2008 ותיקון מ 2010. בעיקרון מדובר באבחון קליני ע"י רופא שמומחה בנושא. חשוב להיעזר בשאלונים. ניתן גם להסתייע בתוכנות ממוחשבות, אך זה רק כלי עזר ואיננו יכול לעמוד בפני עצמו.
2. שלב ב' – "תפירת חליפת טיפול אישית"
בגיל הבוגר הטיפול אמור להיות מאד רלוונטי, נוגע בקושי האמיתי ומאפשר השגת תוצאות ברורות. שתי המערכות שנפגעות בעיקר מההפרעה היא המערכת החברתית והמערכת התעסוקתית. על כן, יש להסתכל באופן רחב על זירות ההתמודדות של המטופל, ולהתאים לו את הנתיב הייחודי שלו.
3. שלב ג' – הצבת מטרות וחתירה למימושן
יש להציב מטרות פרקטיות ברות-השגה, ולא לראות בגיל הבוגר כנקודת ציון שבה יש לוותר על הגשמתן של מטרות. כל זאת, בתנאי שיילמדו כלים חדשים למימושן של אותן מטרות. לדוגמא: כלים לשיפור יכולת הזכירה (לזכור שני דברים בו זמנית כדי לתאם ביניהם), יכולת ההתארגנות בזמן (לסיים משימות בתאריך היעד) ויכולת ההתארגנות עם החפצים האישיים (לארגן את המסמכים כך שאדע היכן הם נמצאים). המטרות יכולות לכלול גם עיצוב דיאלוג מסוג אחר עם הסביבה החברתית ועם הסביבה התעסוקתית, כך שתתאפשר הבנה עמוקה יותר והשתלבות חלקה יותר בכל התיפקודים והתפקידים של החיים.
השגתן של המטרות לא יכולה להתממש ללא נגיעה אנושית בליבת הרגישות והכאב שנושאים אנשים אלה בלבם. שנים של תסכולים ואכזבות, תהיות שנותרו ללא מענה, הבשילו בתוכם דפוסי חשיבה ורגשות בעלי גוון שלילי, דימוי עצמי נמוך ותחושת חוסר אונים. הטיפול בכל הרבדים הנפשיים הסמויים מן העין, זהו הנדבך לבניין הטיפולי כולו, ועל כן הוא חייב לזכות בתשומת לב מירבית לאורך כל תהליך הטיפול.
מה הכי חשוב לי לקדם כרגע? ומהו סוג העזרה המתאימה ביותר לצורך זה?
אוכל לסייע לך להגיע להחלטה בסבך ההתלבטות.
איזו מטרה חשוב לי לקדם כרגע בחיי? איך אתמיד בה ולא אפול לתוך המוקשים הרגילים?
אתן לך יד ואלך אתך לאורך הדרך.
איך אני יכול להתנהל טוב יותר כשבראש שלי מחשבות שליליות, חרדות מציפות ודפוסי התנהגות לא רצויים לי?
אעזור לך לחזק את הרווחה הנפשית ואיכות החיים הפנימיים שלך.
כיצד הפרעת הקשב משפיעה על ההורות שלי ועל יחסי עם בן זוגי?
אסייע לך ללמוד לעקוף את קשיי הקשב מחד ולהפעיל את החוזקות שלך מאידך, בתוך מערכות היחסים החשובות ביותר בחייך.
שיתוף בפייסבוק