מישהו עצבן אותך ממש. נדחף בתור שבקושי אתה בעצמך שורד אותו (שונא תורים!)
עולה לך הפיוז ואתה עוד שניה פולט קללה עסיסית ומי יודע לאן זה יתגלגל מול הבריון המזדמן.
אבל לא, אתה ״סותם״, מתאפק ותופס מרחק מהקטע הזה.
אתה חוזר הביתה. מה נשאר אצלך מהאירוע?
3 אפשרויות (בחר את זו שמתאימה לך בדרך כלל):
- כבר מזמן שכחת מזה.
- אתה זוכר ואומר לעצמך: איכשהו יצאתי מזה הפעם.
- אתה מלא התפעלות מעצמך.
התשובה הנכונה אבסולוטית היא מספר 3!!! אנשים עם הפרעות קשב לא רגילים להתפעל מעצמם. בדרך כלל הם מתאכזבים, ואם קורה משהו חיובי הם לא מעריכים ולא זוכרים אותו.
טיפ: כדי לחוות תחושות טובות ואנרגיות בריאות, תתרגל להבחין בהישגיך גם אם הם ״לא נחשבים״ בעיני אחרים.
עצום עיניך לרגע, תתרכז, תפנים, ״תבלע״ אותם, תזכור אותם. תמלא בהדרגה את ״גביע ההתפעלות״ שלך מעצמך. תפרוס את נוצותיך.
תגלה שיש בך המון גאווה פנימית וכל מה שמבחוץ פחות חשוב.
