מהם הם העוגנים עליהם מבוסס תהליך ההכנה?
בוגרים בעלי הפרעות קשב מעידים לרוב על חווייה בית ספרית "שאני לא רוצה לזכור אותה". חלקם אף נשבע ש"אני ללימודים לא חוזר יותר". הסיבה היא לא בהכרח ציונים נמוכים בתיכון או תעודה בגרות לא מספקת. רבים דווקא מסיימים את התיכון עם תעודה טובה או לפחות סבירה, ואף יכולים להתקבל למסלולי למידה אקדמיים מגוונים. הסיבה לרתיעה החזקה והפחדים המלווים אותם איננה התוצאה אלא התהליך: כיצד הגעתי לתעודת הבגרות הזו! הדרך אל התעודה הנכספת היתה מלאה במהמורות, מאמצים קשים, לחצים פנימיים ולחצים מצד הסביבה, תחושה של אובדן הילדות, תסכול על כך שההשקעה לא התבטאה בתוצאות – בקיצור, תחושת סבל מתמשך וחוסר אונים אל מול מציאות שאין לי דרך להתמודד איתה כראוי. לכן, רבים מאד פוחדים להגיע לאקדמיה. לא מוכנים לחזור ולשחזר סיטואציה מסוג זה. ואכן, זה לא הכרח המציאות. חבל לוותר אבל גם אסור להסתבך שוב. במקום זה, ניתן להציע להם תהליך של "הכנה לימודית ומנטלית" לקראת לימודים אקדמיים. תהליך ההכנה אמור להיות מבוסס על מספר עוגנים: כלי למידה והתארגנות – רוב הלמידה כיום בתיכון עדיין מבוססת על שינון החומר שאותו "מעביר" המורה לתלמיד. המורה, גם אם הוא עושה כמיטב יכולתו בהעברה של ידע עדכני, איננו שולט באופן שבו התלמיד קולט את הידע הזה. תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב אינם סופגים בהכרח את מה שהמורה מעניק להם. הערוצים שלהם בנויים אחרת, דרכי הקלט שלהם זקוקים להתאמה אישית וגם דרכי ביטוי הידע זקוקים לאופנים ייחודיים. כל אלה לרוב אינם נלמדים בבית הספר. אולם, באופן יחסי, בתקופת בית הספר ניתן עוד לייצר קביים מסויימים לחסר הזה (מחנכת שעוקבת, הורים שמעורבים ומארגנים את התלמיד, שיעורי עזר ושיעורי תגבור, מבחנים מותאמים). באקדמיה, לעומת זאת, כל האחריות נופלת על כתפי הסטודנט, ומשאירה אותו ללא הקביים שהוא היה רגיל לשרוד באמצעותם בבית הספר. תובנה עמוקה למשמעות ההפרעה – כדי הסטודנט יוכל להתחיל ללכת באופן עצמאי בשבילי הלמידה שלו, הוא חייב להבין לעומק את משמעות הקשיים שלו והאופן שבו הם משפיעים על כל תחומי חייו. תובנה זו תוריד את המסך מעל השימוש הלא-מבוסס שלו במושגים הקשורים בהפרעה כגון: "אני דיסלקט" או "הבעיה שלי היא שאני צריך הארכת זמן". השימוש הזה הוא שטחי ואיננו מוביל לשום אמצעי התמודדות. תהליך התובנה אמור להביא את הסטודנט-לעתיד לזהות את כוחותיו ולפצות באמצעותם על החולשות שלו, שאותן הוא ילמד לעקוף. כך, למעשה, הוא ידע להוביל את חייו ולא להיות מובל על ידם. שימוש בטכנולוגיות מסייעות – כיום הפיתוחים הטכנולוגיים מתקדמים ביותר ויש בכוחם לעקוף קשיים ולתת כלים מצויינים ללמידה ולהתארגנות. כך, למשל, ישנן אפליקציות שונות שמאפשרות לנהל יומן מסודר עם תזכורות, לתקן שגיאות כתיב, להקריא טקסטים, לארגן חומרים, לייצר כלים לזיכרון ועוד. כל אלה יכולים להקל בצורה דרמטית את ההתמודדות עם אתגרי הלמידה האקדמית. היבט רגשי חברתי – סטודנט באקדמיה הוא תלמיד אבל עוד יותר חשוב מזה היותו אדם בוגר שיש לו מטרות וצרכים בהיבטים רחבים של החיים. משימה חשובה עבורו היא היכולת לבנות מערכות יחסים עם חברים ועם בני/בנות זוג ולשמר אותן לאורך זמן. הוא אמור לקיים דיאלוג עם אנשים מסוגים שונים, חברים ללימודים כמו גם חברים לעבודה. הפרעת הקשב לעיתים יוצרת קשיים בתחומים החברתיים רגשיים שחשוב לפתוח אותם ויש בהם כדי לשפר מאד את איכות החיים הכוללת ואת הפניות הרגשית ללמידה. תהליך ההכנה כפי שתואר לעיל, עשוי להביא את הסטודנט לעתיד "להתחיל ברגל ימין" את לימודיו. הוא ידע מה צפוי לו, ידע להשתמש בכלים שונים שהתאמן בהם, לא יתבייש לבקש עזרה וידע מתי ואיך לפנות, יצור קשר עם חבריו ללימודים כדי לעזור ולהיעזר וגם יבחר בצורה מושכלת יותר את תחום הלימודים שלו.
מה הכי חשוב לי לקדם כרגע? ומהו סוג העזרה המתאימה ביותר לצורך זה?
אוכל לסייע לך להגיע להחלטה בסבך ההתלבטות.
איזו מטרה חשוב לי לקדם כרגע בחיי? איך אתמיד בה ולא אפול לתוך המוקשים הרגילים?
אתן לך יד ואלך אתך לאורך הדרך.
איך אני יכול להתנהל טוב יותר כשבראש שלי מחשבות שליליות, חרדות מציפות ודפוסי התנהגות לא רצויים לי?
אעזור לך לחזק את הרווחה הנפשית ואיכות החיים הפנימיים שלך.
כיצד הפרעת הקשב משפיעה על ההורות שלי ועל יחסי עם בן זוגי?
אסייע לך ללמוד לעקוף את קשיי הקשב מחד ולהפעיל את החוזקות שלך מאידך, בתוך מערכות היחסים החשובות ביותר בחייך.
שיתוף בפייסבוק