כיום אין כבר ספק לגבי היעילות הרבה של טיפול ה CBT עבור בוגרים בעלי הפרעות קשב. הצורך לזהות את הקוגניציות השליליות שלהם (Cognitive) המסתתרות באופן מתוחכם מאחורי מסך אטום ומייצרות התנהגויות (Behavior) שלעיתים קרובות אינן נשלטות מספיק ואינן יעילות דיין – כל זה מחייב תהליכים טיפוליים מעמיקים (Therapy).
אולם, לטעמי, המונח הזה מייצג רק חלק צר מדי ולא ממצה בהסתכלות הכוללת על הסיוע הנדרש לבוגרים עם הפרעות קשב כדי לשדרג את איכות חייהם. לא די בהתמקדות במחשבות (המעוררות רגשות ותחושות) והמביאות לכדי התנהגות בלתי מסתגלת. מה שנחוץ להם ״בגדול״ הוא CBT רחב בהרבה, שיאפשר להם לבסס איזון מדוייק ומותאם בינם לבין הרבדים השונים של החיים שלהם ובינם לבין המעגלים הסביבתיים השונים המקיפים אותם.
לכן, הייתי מציעה, בהקשר זה, להעניק למושג CBT משמעות חדשה: CBT- Correct Balance Treatment.
המטופלים שלי, בוגרים בעלי הפרעות קשב, חיים באופן לא מאוזן כמעט בכל תחום. אם נסתכל על סיפור הילדות שלהם, לרוב הם נחלקים לאלה ש״לא היו להם חיים״ כי הרגישו חובה להוכיח את עצמם ולהיות ״נורמליים כמו כולם״. הם השקיעו בלימודים באופן לא פרופורציונלי, התרגלו לסבול, לא העזו לחלום ולרצות, העיקר שלא יאכזבו את עצמם ואת סביבתם. בצד השני, נמצאים כל הילדים עם הפרעות הקשב שהחליטו לוותר, נמנעו, ברחו, הסתתרו, התנגדו, התקוממו – ולמעשה לא זכו למצות את משימת הילדות החשובה מכל – למידה והתפתחות של ידע וחשיבה. אלה גם אלה חיו בחוסר איזון. גם מבחינה חברתית, נוכל למצוא את קבוצות הקצה של הילדים שכל מרצם הושקע בעניינים חברתיים ושעות פנאי, על חשבון הלמידה, ואחרים שראו בערוצים אלה בזבוז זמן שגוזל מהם שעות של השקעה אינסופית בלמידה.
גם כבוגרים בולט לא פעם חוסר האיזון בין השקעה בעבודה עד כדי וורקוהוליזם, לעומת הזנחה ותת הישגיות בכל מה שקשור לקריירה ועבודה. אבל לא רק בחזית הזו- חוסר האיזון ניכר כמעט בכל תחום. החל מאלה שפעילים ורצים ועושים ספורט וזזים כל הזמן, דרך אלה שלא מוצאים את הכוח המינימלי לשמור על גופם ובריאותם. זה ממשיך באכילה בלתי מאוזנת, שינה לא מספקת או לחליפין שעות שינה מוגזמות במיוחד. זה ניכר לעיתים בדברנות יתר לעומת שתקנות והסתגרות או בעיסוק מוגזם ביצירת אינסוף חברים לעומת הסתגרות וחוסר קשר מספק. כהכללה, הבוגר עם הפרעת הקשב הוא, לעיתים קרובות, אדם ״חד ערכי״ שנכנע לתדריך של הנוירולוגיה שלו או לחליפין מתנגד לה נחרצות, ולא נותן מספיק מקום לשמירה על איזון קיומי, ועל מרחב חיים עשיר ומגוון.
על כן, אני חוזרת למשמעות החדשה שהענקתי למושג ה CBT- Correct Balance Treatment. אני רואה את תפקידי המרכזי כמטפלת בבעלי הפרעות הקשב – לסייע להם לזהות תחומי חיים בלתי מאוזנים בחייהם, ולייצר דפוסי התנהגות חדשים שיאפשרו להם להינות מכל מנעמי החיים ולא רק מגזירה צרה שאליה הם נדחפו, במודע או שלא במודע.
כך, למשל, חשוב להם לפתח דפוסי שינה חדשים, תחומי עניין ועיסוק מגוונים כמו אומנות ויצירה, שמירה נכונה על הגוף על ידי פעילות גופנית ותזונה מאוזנת,
טיפוח יחסים בינאישיים המבוססים על תהליכי עומק ולא רק על הנאות מזדמנות וקצרות טווח ועוד. וכמובן, בתוך כל זה גם העבודה על ה CBT
כמונח טיפולי בסיסי הוא חלק מתוך המכלול, והוא חלק חשוב – איזון במחשבות, שליטה ברגשות, יכולת לווסת את התחושות ולבסוף להוליד התנהגויות מאוזנות, אפקטיביות ומתגמלות.
