עמוד כתבה

מה אפש לעשות כדי להישאר ממוקדים בשיחה?

אומנות השיחה

יצא שהתפרצתם באמצע דבריו של בן שיחכם בדיוק כשדיבר על ימיה האחרונים של אימו? או כשחברה קרובה סיפרה על הפרידה מבעלה? יצא לכם להשתתף בשיחה כשמישהו פתאום פונה אליכם ואתם מבינים שאתם לא יודעים על מה דובר ב-5 הדקות האחרונות? יכול להיות שזו הפרעת קשב "הפרעת קשב וריכוז" אומרת ד"ר נעמי וורמברנד, מנהלת מרכז דרך מהות, מרכז לאבחון וטיפול בהפרעות קשב ולקויות למידה למתבגרים ומבוגרים במכללת סמינר הקיבוצים, "עלולה להקשות על בעלי ההפרעה להישאר ממוקדמים ומעורים בשיחה וכדאי להיות מודעים לכך". אם אתם חושדים שזה המקרה שלכם, אולי כדאי שתאמצו כמה טיפים כדי שהשיחה לא תיגמר במפח נפש…

• העדיפו דיאלוגים על פני מונולוגים – נסו למנוע מן השיחה להפוך להיות מונולוג. זה המונולוג שמקשה עליכם להישאר מרוכזים – שאלו שאלות, הגיבו לדברים ואם אתם משתעממים מהנושא – עברו לנושא אחר.

• אל תירדמו בשמירה (שחקו עם מחזיק המפתחות)– בעיית קשב יכולה לגרום לכם לאבד עירנות. למעשה, ההיפראקטיביות היא הפיתרון שלכם לבעיה הזו. שמרו על עירנות באמצעים טכניים – חלצו אברים, שחקו עם מחזיק המפתחות, התנועעו בכיסא או כל דבר שהניסיון לימד אתכם שעוזר לכם להיות עירנים, מבלי להפריע לסביבה.

• חזרו על דברי הזולת/ עשו הפסקות קלות בדיבור- "אז זה היה ממש מבאס?", "אז זה מה שהיא אמרה לך?" אל תחששו להישמע כמו שרינק א-לה-וודי אלן. כשאתם חוזרים על דבריו של בן שיחכם, אתם גם נותנים לו להרגיש שאתם מקשיבים לו (אפילו כשאתם לא) ובו זמנית גם מונעים מעצמכם להתפרץ ולהגיד כל מה שעובר לכם לראש בלי לתת לו הזדמנות להתבטא.

• נסו לזהות את הבאזז וורדס: 'אהבה' 'עצב' שמחה' ו'באסה'- סביר שלא תצליחו לשמוע כל מה שאומרים לכם ולכן, כדאי שתתעדפו. ואם אתם כבר מצמצים את המשימה, הקפידו לשים לב מתי נזכרות מילות המביעות רגש, או לאינטונציות  כאלה. אם תגיבו לרגשות, חוסר הקשב שלכם ייתפס פחות כאפטיות בלתי נעימה.

• התרחקו מן הבר עם האורות האדומים – רוצים לדבר עם מישהו? בחרו סט שלא יסיח את דעתכם. אל תלכו לקפה עם האקווריום שמסית את תשומת ליבכם וגם לא להוא עם השומר מסך עם העוגות המתחלפות. דאגו לתנאי פתיחה טובים.

• יד על הפה – האימפולסיביות שלכם יכולה לגרום לכם להגיד משהו שתתחרטו עליו או בזמן שתתחרטו עליו. אם השיחה חשובה לכם, קבעו עם עצמכם סימן שיזכיר לכם לחשוב לפני שאתם פולטים משהו. יד על הפה תזכירו לכם את זה.

• החזיקו איתכם עט – לפעמים אתם מרגישים שאתם חייבים לומר משהו או שתשכחו ממנו. אתם צודקים. אתם באמת תשכחו ואחר כך תהיו עסוקים כל השיחה במציאת אותו דבר חוכמה נשכח. אם תכתבו אותו בצד, הוא לא יעיק עליכם לאורך כל השיחה.

• הזהירו את חבריכם שההפרעה עומדת להפריע- אם תגידו לשותפכם לשיחה שאתם דווקא מתעניינים בו אפילו אם אתם לא מקשיבים לו, ייתכן שיהיה סלחני יותר.  אתם יכולים אפילו לסכם על סימן קריצה (לא נתת לי לגמור לדבר), מגע על הכתף (אולי תיתן גם לי לדחוף מילה) ו"מבט בעיניים" (זו הפעם העשירית שאתה מתפרץ לי לדברים היום).

שיחה (דיאלוג) היא המסד והבסיס ליחסים בינאישיים, שהם מסד ובסיס לחיים איכותיים ובריאים. רבים מבעלי הפרעות הקשב סובלים מ"תקלות" שונות במיומנות הזו. דפוס הדיאלוג שלהם איננו במיטבו ברמות שונות, החל מקושי קל שניתן יחסית בקלות להסתדר איתו ועד קושי מאד משמעותי, שחוסם את הגישה לחיים החברתיים עם כל מה שמשתמע מכך. הקושי בא לידי ביטוי ב- 3 רמות: קושי בהפקת הדיבור – בלי קשר לתוכן הנאמר, רבים מפיקים דיבור שלא נעים לשמוע אותו: מהיר, לא ברור, צורם וקולני, קטוע, הססני, לא זורם. קושי ביכולת לקיים דיאלוג – לזכור שבצד השני יש מישהו "אחר", מישהו שגם רוצה ביטוי, שחושב אחרת, שנמצא שם. לבעל הפרעת הקשב יש קושי להיות עם עצמו בשיחה – להתמקד במה שהוא רוצה להגיד, להישאר עם העיקר ולזרוק את הטפל, לשבת במקום אחד, לשמור על איזון רגשי – ועל כן כמעט ואיננו פנוי לבדוק ולהתחשב מה קורה לצד השני – מה מתאים לו, האם הוא מתעניין, האם גם הוא מדבר וכו'. זה נראה כמו מונולוג שהתחפש לדיאלוג. קושי להקשיב – גם אם בעל הפרעת הקשב כבר רוצה להיות עם השני ולתת לו מקום, יש לו קושי עצום להישאר קשוב. הוא "קופץ" מכל עניין, אימפולסיבי ועונה באמצע המשפט, מוסח מכל רעש פנימי או חיצוני, משתעמם בקלות מהנושא וכו'. אז מה עושים? לטעמי, טיפול בנושא הזה איננו מנותק מהטיפול הכולל בהפרעת הקשב. הטיפול הכולל מחבר כמה תחומים: מודעות – להבין מי אני ומה הפרעת הקשב שלי. גם לגבי השיחה – להבין איך אני מדבר, איך זה קשור להפרעה, מה נכון ומה לא נכון במה שאני עושה. לקבל את ההפרעה אבל לאתגר את עצמך לעשות שינוי. טיפול תרופתי – ממתן חלק גדול מהקשיים בלי מאמץ. כך גם לגבי הדיאלוג, זה ממתן את המוסחות, אימפולסיביות, הצפות רגשיות בשיחה ועוד, וכך גם איכות השיחה עולה באופן משמעותי טיפוח מיומנויות ואסטרטגיות – פיתוח דפוסים חדשים ואסטרטגיות עקיפה כך שאתנהל הרבה יותר יעיל. כך למשל, לקיים שיחות חשובות בתנאים שיש לי שליטה עליהם ובחרתי בהם (חדר שקט, ניתקתי את הנייד) ולא באמצע מקום הומה ומלא גירויים עם כל הצלצולים מסביב. יידוע הסביבה ובקשת תמיכה ממנה – ככל שהסביבה יותר מבינה ומקבלת היא עשויה לתת איתותים שישפרו את השיחה כמו לסמן לי אם דברתי יותר מדי או להחזיר אותי לנושא, בלי עלבון ובלי צורך להתנצל.