עמוד כתבה

איך הפרעת קשב וריכוז משפיעה על הזוגיות וכיצד מתמודדים איתה?

כדי שזוגיות תצליח לאורך שנים דרוש מאמץ משותף של שני בני הזוג. אבל מה קורה כשלאחד מבני הזוג יש הפרעת קשב? האם המאמץ אפשרי? האם הפרעת הקשב שוחקת את היחסים? האם ניתן לשמר את איכות הקשר? ד"ר נעמי וורמברנד עם השיטות לעבודה קשה ששכר בסופה.

אנשים עם הפרעות קשב נוטים לחוות את עצמם כלא מספיק טובים ומפתחים לרוב עמדה ביקורתית כלפי עצמם והזולת. האם בעמדת בסיס כזו ניתן לקיים זוגיות, שבה ההבנה, הקבלה והסובלנות הם אבני יסוד?" שואלת ומשתפת בניסיון המקצועי שלה ד"ר נעמי וורמברנד, מנהלת מרכז דרך מהות לטיפול במבוגרים בעלי הפרעות קשב. לדבריה, "מספר עמודי תווך מייצרים זוגיות בריאה.

כיצד אפשר לדעת אם לבן זוגי יש הפרעת קשב?

הפרעת הקשב היא תסמונת שעלולה בקלות להתפספס מהעין. הדבר נובע מכך שהסימפטומים שלה דומים להרבה קשיים אחרים כגון בעיות שינה, הפרעות נפשיות או טראומות. לכן, הקביעה הסופית שמדובר בהפרעת קשב חייבת להיות מאד מקצועית ולהיעשות ע"י רופא מומחה. יחד עם זאת, בתוך זוגיות יומיומית ניתן לשים לב לאיתותים שונים המרמזים על אפשרות להפרעת קשב. האיתותים הם רבים מאד ומשתנים מאדם לאדם, ויכולים אפילו להיראות כדבר והיפוכו אצל שני אנשים שונים. בכל זאת, אתן מספר איתותים אופייניים:

• בן הזוג מאחר כרוני, או לחליפין דייקן באופן מוגזם, ותמיד יש איתו מריבות על לוח זמנים. הבלגן בכל מה שקשור לחפצים שלו עלול להיות גדול או לחליפין הוא מסדר כפייתי ואסור לגעת לו בשום דבר, כי אז הוא לא מוצא כלום.
• בן הזוג שונא לעשות סידורים ותיקונים וכל האחזקה של הבית מוזנחת.
• בן הזוג נפגע בקלות מכל הערה, הוא ביקורתי מחד אבל שונא שמעבירים עליו ביקורת.
• בן הזוג מתחיל לעשות משהו שצריך, אבל באמצע הוא מתפזר ולרוב אינו מסיים את המשימה או שזה נמשך "לנצח".
• בן הזוג נוטה להתפרץ משטויות, אבל אז נרגע ולא מבין על מה כל המהומה.

קרבה אינטימית

במערכת יחסים זוגית נדרשת סובלנות לצורך בנייה הדרגתית ורב שלבית עד ליצירת מערכת יחסים קרובה המבוססת על אמון. אולם רבים מבין בעלי הפרעות קשב מתאפיינים בחוסר סובלנות לתהליכים, צורך בסיפוק מיידי, "התלהטות" ונפילה מהירה.

כדי שתתפתח קרבה נדרשים בני הזוג לחשוף ולהוריד מסכות. בעלי הפרעות קשב חוששים לרוב מחשיפת החולשות שלהם, ומפתחים דפוס של הסתרה ופחד מגילוי האמת. מימד חשוב נוסף לקידום הקרבה היא תחושת ערך עצמי חיובי, המגנה מפני התבטלות בפני בן\בת הזוג.ואולם רבים מקרב בעלי הפרעות הקשב סובלים מדימוי עצמי שלילי הגורם לתחושות של עלבון ונחיתות.

התנהלות יומיומית יעילה לאורך זמן, תוך מחויבות ואחריות

במערכת יחסים זוגית יש להציב מטרות ריאליות הקשורות בניהול החיים ומחויבות להשיגן, אולם בעלי הפרעות קשב מציבים מטרות לא מציאותיות, נוטים להתפזר על פני כמה מטרות בו זמנית, וקיים קושי בהשלמת המטרות. כך, למשל, נדרשת שמירה סזיפית על הבית, ניקיון, ארגון או בישול. בעלי ההפרעות מתקשים ברוב המקרים בארגון, שוכחים משימות חשובות, מתחילים ולא מסיימים ומתקשים לתכנן את העתיד. בסוגיה הכלכלית, נוטים חלק מבעלי הפרעות הקשב לנהוג בבזבזנות, לא שמים לב לפרטים, קונים ללא צורך וללא סדרי עדיפויות ברורים. בנוסף, השמירה על קשר עם בן\בת הזוג ועם חברים נפגעת בגלל שהם לא תמיד אוהבים להתקשר בטלפון, שוכחים תאריכים חשובים, מאחרים ומפספסים פגישות. בתחום התעסוקתי אנו עדים ליותר פיטורים, תחושת חוסר מיצוי ו"התקעות" בתפקיד מחשש לשינויים.

שימוש בדיאלוג לפתרון קונפליקטים

במערכת יחסים זוגית חשובה היכולת לשמור על איזון פנימי, בעיקר במצבים קונפליקטואליים, בהם הרגשות מעיקים ומעוררים לחץ רב. אולם בעלי הפרעות קשב חווים את החיים ב"שחור-לבן" כמנגנון הגנה בסיסי, רגשות שלהם "מתנדנדים" ומתהפכים במהירות ובאופן בלתי צפוי, כך שההצפות הרגשיות מאיימות על היכולת שלהם לנהל שיחה, במיוחד אם קיימת אי הבנה או אי הסכמה. הדיאלוג השקול מתחלף בשיחה קופצנית, טרחנית לעיתים, חסרת שקט, בעלת נימה אישית מוגזמת שאיננה מובילה לפתרון. מנגד, מאפיינים של בעלי הפרעות קשב שתורמים להצלחת הזוגיות "לבעלי הפרעות קשב חשיבה יצירתית, גמישה ורב ממדית, יכולת להתמודד עם מצבים עמומים וחלקיים, קליטה מהירה ואינטואיציה, יכולת להפעיל תהליכי תובנה ולהשתנות, דחף חזק להצליח, עמידה עיקשת במטרות לאורך זמן, התלהבות וסקרנות, הספקים עצומים ואנרגיות גבוהות, יכולת לגייס אחרים על מנת להתקדם ורגישות בין-אישית" מסבירה ד"ר וורמברנד.

מה ניתן לעשות למען זוגיות טובה יותר?

1. הכרה וקבלה של ההפרעה משני בני הזוג, שתמנע פרשנות לא נכונה של ההתנהגות. הימנעות מביקורת. הבנה וקבלה תאפשר לבעל ההפרעה להיות חשוף ולא להסתתר.
2. למידה כיצד לחיות עם הקושי על בסיס 2 מנגנונים מרכזיים: עקיפה – מציאת דרכים אלטרנטיביות לטפל בזוגיות ובסיטואציות חיים אחרות, מבלי להתנגש במאפיינים של הפרעת הקשב. פיצוי – פיתוח דפוסים שמביאים לידי ביטוי נקודות כוח. אלה ישדרגו את איכות החיים מרמה של "הישרדות" לרמה של "התמודדות".
3. שימוש בתמיכה מקצועית כגון קואצינג, יעוץ זוגי, טיפול קוגניטיבי-התהגותי ועוד.

דוגמאות למעקפים:

במקום לשאול כל הזמן את הבעל עם הפרעת הקשב: "למה עוד פעם אתה לא מסוגל לזכור היכן הנחת את המפתחות?"(שאלה שנותנת תחושה של אי הבנה ואי קבלה), אפשר לשוחח על דרכים כדי לעקוף את הנטייה הבלגניסטית ע"י קביעת מקום בבית, רצוי ליד הדלת, שבו מניחים את כל החפצים שתמיד הולכים לאיבוד (תיק, נייד, ארנק וכו'). התנהגות כזו נותנת תחושה של קבלה מחד, אבל שימת גבולות כך שגם בני הבית האחרים יוכלו לחיות בבית בתחושה חיובית. במקום להגיד לאשה: "שוב בזבזת כסף ללא צורך בקניות!" אפשר לייצר רשימה מסודרת ושקולה לפני ההליכה לקניות. אם יש מודעות מספקת, יתכן שהאשה לא תלך עם כרטיס האשראי באופן קבוע בתיק, מה שימנע ממנה קניות אימפולסיביות ובלתי מחושבות. הדבר החשוב ביותר בדוגמאות אלה הוא שהקשיים היומיומיים אינם מייצרים כעס, לעג או התחשבנות אלא ניתן לבחון בהבנה ובכבוד את "נקודות התורפה" ולחפש להן מעקפים. דוגמאות לפיצוי: במקום להגיד לבת הזוג: "שוב האוכל שלך לא טעים!" אפשר לחפש את התחום האחר בבית שהיא מצליחה בו, נניח אירוח של חברים או שמירה על אסטטיקה ויופי. יתכן שאין לה יכולת לגייס את הסבלנות או תשומת הלב שנדרש בבישול, אולם החלק החברתי והיצירתי שלה מפותח ומעורר השראה ויכול להוות מקור לחיזוק הזוגיות.