הבגרות "המבצבצת" - Imerging adulthood - כתופעה חברתית בעידן הנוכחי
אנו עדים בתקופה זו לשינוי דרמטי בגיל הנישואין וההולדה בקרב צעירים בעולם המערבי, ובניגוד למקובל לפני מספר עשורים, שהגיל נע סביב 20-22, כיום הגיל נושק ל- 30 ואף למעלה מזה.
למעשה, נוצרה "תקופה חדשה" שאיננה רק "התבגרות מורחבת" כפי שחשב אריקסון, אלא תקופה ייחודית שקרויה "בגרות מבצבצת, מגיחה".
בתקופה זו הפרט חוקר את זהותו, בעיקר באהבה ובעבודה. הוא שואל את עצמו "מי אני? במה אני רוצה לעבוד כך שאנצל את יכולויותי? מיהו בן הזוג שתכונותיו יכולות להתאים לי לחיים משותפים?". התקופה הארוכה והמתירנית יחסית, מאפשרת התנסויות תעסוקתיות, בינאישיות ומיניות, מבלי שיש צורך להתחייב ולהתמסד.
הבוגר הצעיר מאד ממוקד בעצמו, עם תחושה חזקה שיש לו אינסוף אפשרויות לעצב את חייו, כשהתקופה הנוכחית, על אף שהיא מתאפיינת בחוסר יציבות, מהווה רק תקופת מעבר לקראת העתיד.
היכן יתמקם הבוגר הצעיר בתקופת החיפוש הזו? אם להשתמש בתיאוריות מתחום הכלכלה, תיאוריית החליפין מעלה את האפשרות שצעירים אלה יעריכו את היתרונות והחסרונות של מגורים עם ההורים בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות.
מחקרים בישראל ובעולם מראים שככל שיחידת ההורים מבוססת יותר כלכלית, פחות עמוסה (פחות ילדים, מבנה יותר נורמטיבי של משפחה) ומספקת שירותים נוחים יותר (חדר, כביסה, בישול), כך עסקת החליפין של ההישארות בבית משתלמת יותר.
אך הרבה מעבר לכך, ישנם גורמים פסיכולוגיים בעלי השפעה מכרעת על היכולת של הבוגר הצעיר "לעזוב את הקן" ועל היכולת של ההורים "לשגר" אותו אל העולם.
כדי לעזוב את הקן הבטוח, צריך הבוגר הצעיר להעז להתמודד עם שאלת הזהות הנפרדת שלו, לגבש אותה מתוך העירפול המאפיין את הזהות של גיל ההתבגרות, ועם היכולת לתפקד באופן עצמאי מחוץ ליחידת המשפחה.
על פי Bowen (1990) המסוגלות הזו תלויה בכך שהפרט יוכל לבצע פעילות אינטלקטואלית אוטונומית גם במצבי לחץ ולא להיות תלוי בסביבתו האמוציונאלית, כלומר, יכולת לשיקול דעת תוך ויסות רגשי מתמיד. במצב של איזון פנימי כזה, נדרש מן הבוגר הצעיר "עיצובו של חלום, אותו חזון של אפשרויות פתוחות, הכרוך בהפעלת מרץ, חיות ותקווה" (שיהי, 1979).
ההורים, מן העבר השני, אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם הפחד לאבד את הילד, לוותר על המרכזיות שלהם לטובת מערכת יחסים זוגית, ובמקום זאת למלא את חייהם במשמעות חדשה. הם נדרשים שלא ליפול לתוך מלכודת "המסר הכפול" של תלות-עצמאות, המאפיין הורים רבים בתקופה זו.
בוגרים צעירים בעלי הפרעת קשב בעידן "הבגרות המבצבצת"
במחקר של White שפורסם בשנת 1992 בכתב העת המפורסם : Journal of Learning Disabilities,
התברר כי צעירים בעלי לקויות למידה נוטים לעזוב את הבית מאוחר יותר בהשוואה לבני גילם האחרים. ממצא זה איננו יכול להפתיע אותנו, לאור המנגנונים הכלכליים והפסיכולוגיים שהובהרו לעיל: בוגרים צעירים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב מגיעים אל תוך תקופת הבגרות שלהם עם זהות שהיא לרוב מאד מעורפלת וחסרת אמון בעצמם, עם יחסי תלות חזקים בהורים שנלחמו עבורם והחזיקו אותם לאורך כל הדרך, ועם כישורי חיים ופרנסה נמוכים ובלתי יעילים. מעידה על כך בוגרת צעירה כבת 28: " בבית של ההורים היה מאוד נוח. תמיד היה מי שיחכה לי. ישוחח איתי. ישים לב מתי טוב לי ומתי רע לי. יש שם את הכלבה שלי – ללטף, לחבק, לשחק. שם אמא מכבסת, מבשלת, דואגת. לא רציתי להיות לבד עם ה"אני שלי". לא רציתי לתת לו ביטוי. פחדתי לתת לו ביטוי. היה לי יותר בטוח ונוח לדכא אותו. לתת לו להיבלע." במצב של זהות מעורפלת ושברירית, כשהבוגר הצעיר איננו מודע לעצמו, לכוחותיו וחולשותיו, ואיננו מכיר דרכים אפקטיביות לנהל את חייו ולפרנס את עצמו, ברור שקשה לו מאד, כדברי שיהי, לעצב את אותו חזון של אפשרויות פתוחות, הכרוך בהפעלת מרץ, חיות ותקווה.
גם ההורים מתקשים יותר מעמיתיהם לשדר מסר של "אני סומך עליך", והם ממשיכים בדפוס של הגנתיות ו"הצלה" של הבוגר בכל מצב של לחץ והצפה רגשית, לעיתים הרבה מעבר למה שהבוגר אכן זקוק לו.
אך מעבר לקשיים הפסיכולוגיים של דיפרנציאציה-ספרציה שחווים בוגרים צעירים בעלי הפרעות קשב, עזיבת הקן המגונן מעמידה אותם בפני קשיים הנוגעים ישירות ובאופן פרקטי לחלוטין להפרעת הקשב שלהם. בוגרים אלה מתקשים לבצע את משימות החיים הפשוטות ביותר, ודווקא את הפשוטות יותר מביניהן, והתופעה מוקצנת ביותר כשהם עוזבים את בית ההורים ונאלצים לבצע פעולות אלה בכוחות עצמם. מדובר במשימות שנחשבות לטריוויאליות ביותר כמו שמירה על הופעה חיצונית מסודרת, הקפדה על ענייני בריאות ותזונה, ניהול משק בית של קניות, סדר וניקיון וכן ניהול תזרים הכספים באופן מבוקר ואחראי. משימות אלה עלולות להיות "קשות כשאול" לאנשים בעלי הפרעות קשב, אשר סובלים בדרך כלל מקושי בתפקודים של ניהול החיים, מבעיות ארגון וזיכרון, מיכולת לתכנן לעתיד תוך איפוק ושליטה בהתרחשויות בהווה.
להלן נביא מספר דוגמאות משטחי חיים שונים:
· הופעה חיצונית – כדי לשמור על הופעה חיצונית נדרשת תשומת לב לפרטים (סימפטום אופייני: קושי לשים לב לפרטים), סבלנות להתאים פריטים (חוסר סבלנות ושעמום מהיר), להסתפר ולהתאפר (קושי לתכנן, לבצע פעולות שגרתיות) ועוד. אלה רק דוגמאות מעטות.
· ניהול משק בית – כדי לנהל את משק הבית יש צורך לבצע קניות של הדברים הדרושים לבית. לצורך כך נדרש רצף של פעולות שבעלי הפרעות הקשב מאד מתקשים בהן: לתכנן את הקניה, לקבוע את המועד שלה, לזכור לקחת את המפתחות של הבית, לוודא שיש כסף או כרטיס אשראי בנמצא, להתמצא בחנות ולהמתין בתור, לסדר את פרטי הקנייה במקום המיועד להם בבית, להתאפק מלקנות מה שלא נדרש ועוד ועוד. לקורא שאיננו מצוי בעולם של בעלי הפרעות הקשב עשוי הדבר להישמע כמו "בדיחה עצובה", אולם במציאות חייהם של אנשים אלה זהו קושי עצום ורב ממדים המשבש להם את כל מהלכי החיים.
· סדר וניקיון – בעלי הפרעות הקשב מתקשים למצוא שיטת עבודה, בעיקר בנושא שהוא הכרח ולרוב איננו מניב הנאה או אתגר. יש להם קושי לעשות סדרי עדיפויות והם עלולים "להיתקע" בפרט אחד, ולא להספיק את כל השאר. בתוך תהליך העבודה קיימות הסחות רבות, כך שלאחר שעות מתברר שבעצם כמעט שום דבר יעיל לא התבצע. גם כשהם מסדרים, "הבלגן" חוזר די מהר, מה שגורם לייאוש ותחושה שחבל על המאמץ. יש מבניהם המפתחים "התמכרות לסדר" כסוג של פיצוי והגנה, שגם הוא מאד מקשה על ההתנהלות היומיומית של עצמם ושל סביבתם.
· ניהול כספים – האיזון הכספי הוא בסיס חיוני לניהול חיים עצמאיים. בעלי הפרעות הקשב מתקשים ביותר לעקוב אחר מצבם הכספי, לנהל חשבון או פנקס צ'קים, לשלוט באימפולסיביות שגורמת לשימוש מופרז ולא מבוקר בכרטיס אשראי. לרוב, הם מגלים חובות מצטברים שלא הבחינו בהם או שהעדיפו להדחיק את קיומם.
דרכי סיוע לבוגרים צעירים לקראת עזיבת הקן הבטוח
אחת הטעויות הקריטיות יותר בניסיון "לשגר" את הצעיר מביתו לעבר העולם, הוא לשדר לו מסר של "יש לך פוטנציאל, ושוב אתה לא מממש אותו" או "אתה כבר בוגר, בגילך אני כבר מזמן הייתי עצמאי". המסר הזה משדר "הרחקה" אם לא לומר "נטישה", חוויה שרבים מבין בעלי הפרעות הקשב חשו כל חייהם. תמיד ציפו מהם להתקדם אל עבר מקומות שמזווית הראייה שלהם היו בלתי אפשריים. תמיד הם איכזבו, תמיד לא עמדו בציפיות. עמדת מוצא כזו בשלב הנוכחי רק תמשיך את רצף הטעויות (גם אם כוונתן חיובית).
הבוגרים הצעירים זקוקים להבנה, תמיכה והעצמה כדי לפרוח לגבהים, מתוך עמדת כוח ותקווה וסיכויים טובים להצליח. חלקם יוכלו להגיע לכך עם גיבוי הורי או חברתי אחר, אולם חלק גדול מהם זקוקים לתוכנית סיוע מובנית ומקיפה, שתיתן להם את הצידה לדרך הארוכה של החיים.
מהם היסודות לתוכנית סיוע שכזאת?
· מודעות והכרת החוזקות והחולשות – כדי לנהל חיים אפקטיביים, נדרש כל אדם להכיר את גבולות הכוח שלו (נטיות, ערכים, כישורים) ומגבלותיו (חולשות, פחדים). זוהי, למעשה, היכרות קרובה עם ה"עצמי", שהוא הבסיס ליכולת להיות "עצמאי" שפועל מתוך עמדת "עוצמה". בעל הפרעת הקשב חייב, בהא הידיעה, לנתב את חייו מתוך נקודות הכוח, כפיצוי לנקודות התורפה שמאד מפריעות לו ושאותן הוא חייב ללמוד לעקוף. הליכה לאורן של הנטיות הטבעיות והערכים שיוצקים משמעות לחיים היא קריטית לקבוצת אנשים זו, הסובלים, מטבע ההפרעה ומנרטיב החיים שהיא מולידה, מתחושות של שעמום, ריקנות וחוסר מימוש.
· אסטרטגיות ארגון, למידה והתנהלות בחיים – אנשים בעלי הפרעות קשב חשים שהם "טוחנים מים" – משקיעים ומשקיעים ואין תנובה. הם שבויים בדפוסי התנהלות מאד לא אפקטיביים ואינם מסוגלים להמציא לעצמם דרכים אחרות. הם גם לא יודעים לבקש את הסיוע הנכון מסביבתם, ונתפסים לא פעם כמכבידים וכתובעניים. למידה שיטתית והתנסות בפועל בדרכים חדשות, מובנות ומותאמות להם אישית, עשויה להקפיץ את איכות ההתנהלות בצורה משמעותית ביותר, ולאפשר סגנון של התמודדות במקום של הישרדות שוחקת. כך, למשל, הם יכולים ללמוד לנהל טוב יותר את הזיכרון שלא פעם לקוי אצלם, לנהל את המשימות השונות על פי שלבים הגיוניים ומסודרים או לנהל את החפצים שלהם, שמתפזרים ומתבלגנים שוב ושוב.
· טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי לבעלי הפרעות הקשב איננו, בחלק ניכר של המקרים, חזות הכל, בעיקר כשמדובר בבוגרים, אשר כבר "נשרטו" במשך שנים רבות של תסכולים וחוסר מיצוי. הטיפול כוחו בעיקר בכך שהוא מאפשר "נגישות לטיפול", כלומר, התרופה מאפשרת מצב יותר מפוקס, יותר מאוזן מחשבתית ורגשית, ואז כל דרכי הסיוע נקלטות ומוטמעות טוב בהרבה. לאחר ההטמעה והשינויים הפנימיים והחיצוניים שהפרט עובר, יש סיכוי שיוכל להתמודד טוב יותר עם סיטואציות מסויימות גם ללא נוכחות התרופה.
· ניהול מטרות – הסיוע המשמעותי ביותר לבעלי הפרעות הקשב הוא ביכולת להביא אותם לנהל מטרות. אנשים אלה מתקשים להסתכל על העתיד. הם לא מאמינים ביכולת שלהם להצליח וגם לא יודעים באיזה כלים לפעול. כאשר הם מתקדמים בתהליך הטיפול ורוכשים הבנה לעצמם ולדרכי ההתנהלות המתאימות להם, הם יכולים להעיז, אולי לראשונה, להציב מטרות, ולהתסייע באיש מקצוע כדי שיצעד איתם לאורך נתיב ההגשמה. המטרות עשויות להיות בתחומים של תעסוקה, בניית זוגיות ומשפחה, ניצול של שעות הפנאי ופתוח תחומי עניין חדשים.
הסיוע לבוגרים צעירים בעלי הפרעות קשב כפתח להגעה אל "האושר" הנכסף
על פי המודל של ד"ר טל בן שחר, היכולת של האדם להתקרב אל תחושת האושר בנויה משלושה מרכיבים: יכולת לאסוף חוויות חיוביות במידת האפשר, תחושה שמעשי בעולם הם בעלי משמעות ויכולת להשתמש בכוחותיו כדי לממש את המשמעות שלו בעולם.
אם לא נסייע לבוגרים הצעירים, שכל עתידם לפניהם, להגיע את העצמי שלהם, אל הכוחות, הערכים והנטיות שעמם הם נולדו, ונשאיר אותם לאורך השנים עם תחושת ההחמצה והכישלון, יימנע מהם אותו זיק של אושר, שהוא זכותו הבסיסית של כל אדם.
הדרך להגיע אליהם היא אפשרית ומאתגרת. חשוב להביאם לידי הבנה שההזדמנות של חייהם עוד לפניהם, ושבכוחה של חברה נאורה, מלומדת ובעלת תחושת שליחות לסייע להם להגיע אל החלום.
ונסיים בעדותה של אותה בוגרת צעירה כבת 28 שתיארה את הקושי שלה לעזוב את הבית. לאחר טיפול שהיא עברה, החלה "ביציאה מדורגת מהבית" (למקום קרוב, לבית מסודר מראש) וכעבור תקופה של הסתגלות סיפרה: "התחלתי לחיות את ה"אני שלי". פתאום היה לי חשק למלא את הדירה בי. היה לי חשק לבשל למשפחה, לחברים ולבעל הדירה המקסים שלי. היה לי חשק לצאת לרוץ בשדות שליד הדירה החדשה, לראות סרט בטלוויזיה, לקרוא ספרים, ללמוד, להירשם לקורס להכנת שוקולדים, לרקוד, להאזין למוסיקה, לנקות את הדירה, לעשות כביסה, להתקשר ולארח את המשפחה, לארגן מסיבה, לדבר בטלפון עם חברים, להירשם לאתר הכרויות ולמצוא אהבה – אמיתית, לחיות, לחיות, לחיות."
מה הכי חשוב לי לקדם כרגע? ומהו סוג העזרה המתאימה ביותר לצורך זה?
אוכל לסייע לך להגיע להחלטה בסבך ההתלבטות.
איזו מטרה חשוב לי לקדם כרגע בחיי? איך אתמיד בה ולא אפול לתוך המוקשים הרגילים?
אתן לך יד ואלך אתך לאורך הדרך.
איך אני יכול להתנהל טוב יותר כשבראש שלי מחשבות שליליות, חרדות מציפות ודפוסי התנהגות לא רצויים לי?
אעזור לך לחזק את הרווחה הנפשית ואיכות החיים הפנימיים שלך.
כיצד הפרעת הקשב משפיעה על ההורות שלי ועל יחסי עם בן זוגי?
אסייע לך ללמוד לעקוף את קשיי הקשב מחד ולהפעיל את החוזקות שלך מאידך, בתוך מערכות היחסים החשובות ביותר בחייך.
שיתוף בפייסבוק